טיהור שפכים

מט"ש "איילון" הוקם כמתקן אזורי, ומטפל בשפכי הרשויות  החברות באיגוד הערים. המט"ש נמצא סמוך למפעל נשר רמלה, ממזרח לכביש 6. המתקן מטפל בשפכים סניטריים ושפכי אזורי תעשיה של מספר רשויות המאוגדות לצורך הקמתו והפעלתו  באיגוד ערים "איילון".

הביוב הנוצר משימוש ביתי ותעשייתי במים  זורם דרך מערכת  צנורות, ונשאב בתחנות שאיבה  לביוב עד המט"ש. כניסת השפכים אל המט"ש הינה דרך 2 תחנות שאיבה ראשיות מאזור מודיעין, ומאזור לוד- רמלה.

המט"ש מטפל כיום בספיקת שפכים יומית ממוצעת  של 58,000 מ"ק, ספיקת שפכים שנתית של כ-21 מליון מ"ק בשנה. הרחבת ושדרוג המט"ש מבוצעים בשנתיים האחרונות, העבודות תסתיימנה בעוד מספר חודשים. ספיקת השפכים הניתנת לטיפול תהיה 81,000 מ"ק ליממה, המט"ש ישרת אוכלוסיה של 450,000 נפש.
הרחבת המט"ש נועדה לתת מענה לגידול משמעותי הצפוי באוכלוסיה ברשויות המחוברות למט"ש.

תהליכי הטיפול בשפכים הינם ביולוגיים, ללא הוספת כימיקלים לצורך הפקת הקולחים. תוצרי המט"ש הינם קולחים המשמשים בחלקם להשקיה חקלאית, ובוצה המפונית מהמט"ש. שיטת הטיפול הינה בוצה משופעלת, בשיטה זו מאפשרים גידול מגוון מיקרואורגניזמים, הניזונים מהמזהמים בשפכים, ומרחיקים את רובם מהנוזל. שדרוג המט"ש יאפשר מלבד הרחקת חומר אורגני גם את הרחקת תרכובות החנקן והזרחן.
הקולחים המופקים כיום הינם באיכות שיניונית, עם השלמת עבודות השדרוג וההרחבה תופק במט"ש קולחים באיכות שלישונית  להשקיה חקלאית בלתי מוגבלת, וכן לאיכות של הזרמה לנחל. לצורך כך הוקמו  בנוסף למתקנים שדרוג התהליך הביולוגי גם מתקן סינון קולחים במצע חול עמוק, וחיטוי בהיפוכלוריט.

הקולחים מוזרמים אל מאגר סמוך למט"ש, ממנו נשאבים רוב הקולחים להשקיה חקלאית בלתי מוגבלת ע"י חברת מקורות. חלק מהקולחים מוזרם לנחל עקב מחסור בנפח איגום קולחים.

הפקת קולחים כרוכה ביצירת בוצה, שמקורה בגידול מיקרואורגניזמים (החיוני לטיפול במזהמים בשפכים).עודפי בוצה מטופלים במט"ש במספר שלבי טיפול, שמטרתם להקטין את כמות החומר האורגני אשר עלול לגרום למטרדים סביבתיים, ולהקטין את כמות הבוצה אותה נדרש לפנות מהמט"ש ע"י סחיטתה והוצאת נוזלים . לצורך עמידה באיכות בוצה נדרשת מפונית הבוצה אל אתר קומפוסטציה. הקומפוסט המופק מבוצות מפוזר ומוצנע בשדות חקלאיים,ומשמש כחומר לדישון וטיוב קרקעות.

מהם שלבי הטיפול בשפכים להשבת קולחים?

הטיפול בשפכים הינו תהליך הכולל מספר שלבים , השלבים העיקריים הינם-

  • טיפול מקדים, להרחקת מוצקים גסים המגיעים בביוב ואינם ניתנים לטיפול ביולוגי ובנוסף גורמים לנזק לציוד התהליכי (סמרטוטים, מגבונים, חצץ וכו'). הגבבה מופרדת במגוב בעל ניקוי אוטומטי (3 יחידות) העוצר מוצקים גדולים מ-6 מ"מ, לאחר מכן מופרדת גרוסת (חול, אבנים וחצץ) במתקן הפרדת גרוסת (3 יחידות). הגרוסת נשאבת לממיין, המפריד את המוצקים המפונים למכולת אשפה מהנוזל המוחזר לטיפול.
  • שיקוע ראשוני- הרחקת מוצקים השוקעים בגרביטציה לאחר שהייה של 2-3 שעות באגנים. מטרת שלב זה הינה להרחיק מוצקים הניתנים להפרדה מהירה, והמכילים מוצקים וחומר אורגני. הפרדה פשוטה ויעילה זו מקטינה בכ-50% את כמות המוצקים ובכ-30% את כמות החומר האורגני בשפכים המגיעים להמשך טיפול ביולוגי. המוצקים מועברים לטיפול בבוצה.
  • טיפול ביולוגי- השפכים מטופלים בראקטורים המשלבים מספר תהליכי טיפול שמטרתם הרחקה ביולוגית של זרחן (תא אנאוכסי), חנקן ניטאט (תא אנאוכסי), וחנקן ואמוניה (תא אירובי). התהליך נמשך כ-15 שעות. התנאים בכל תא מכוונים לעודד גידול מיקרואורגניזמים, המתאימים לטיפול הנדרש. המיקרואורגניזמים הגדלים בראקטורים ניזונים מהשפכים,וכך מרחיקים את המזהמים. לצורך קבלת תנאים אירוביים מסופק חמצן ע"י הזרמת אויר אל יחידות פיזור אויר, אספקת האויר נעשית באמצעות מפוחי אויר.
    במט"ש "איילון" יפעלו בגמר השדרוג וההרחבה 6 ראקטורים, כל אחד מהם כולל את שלושת השלבים לטיפול ביולוגי. הראקטורים  עשויים בטון, נפח כל ראקטור- 8700 מ"ק.

מהראקטורים זורם הנוזל אל אגני שיקוע שניוניים, בהם מופרדת האוכלוסיה הביולוגית (בוצה)  מהקולחים. הקולחים השניוניים גולשים דרך שוקת אל המשך טיפול, הבוצה השוקעת מסוחררת בחלקה חזרה לראקטורים, וחלקה מועבר לטיפול בבוצה לפני פינויה מהמט"ש.

טיפול בבוצה -

בוצה הינה תוצר הלוואי של הטיפול בשפכים. הבוצה מקורה מוצקים שוקעים במשקעים הראשוניים, ובוצה ביולוגית המופרדת ושוקעת במשקעים השניוניים.
הטיפול כולל את הסמכת הבוצה להקטנת נפחה (4 מסמיכי סרט, רוחב 3 מ' כ"א)), לאחריה מעוכלת הבוצה במעכלים אנארוביים (2 מעכלים קיימים בנפח של 4800 מ"ק כ"א, ומעכל חדש נוסף זהה) .במעכלים הפועלים ללא נוכחות חמצן מתפרק חלק מהחומר האורגני , וזאת לצורך מניעת מפגעים סביבתיים בזמן פינויה. מהחומרים האורגניים המתפרקים נוצר גז המכיל בעיקר פחמן דו חמצני ומתאן. במט"ש מתוכנן שימוש בגז להפקת אנרגיה, וזאת בנוסף לשימוש בגז לחימום הבוצה המעכלים.
הבוצה נסחטת בצנטריפוגות להקטנת נפח בוצה מפונית מהמט"ש, כ-25% ממשקל הבוצה מהווים המוצקים, היתר הינם מים.
הבוצה מפונית אל אתר קומפוסטציה , שם מוסף לבוצה גזם, בתהליך חימום עצמי נמצאת הבוצה בתנאי טמפר' מתאימים לחיטוי הבוצה, והפיכתה לבוצה סוג א המותרת לפיזור חקלאי והטמנה בשדות.

תמונת נוף